מה הדיאטנית חושבת על דגים?

/ תזונאית קלינית

פיקוח לקוי, כמויות מזהמים מדאיגות ומידע לא מספיק מעודכן. הגיע הזמן לערער על התפיסות המיושנות שלנו לגבי צריכת דגים

מרבית הדגים שישראלים צורכים מגיעים מיבוא והפיקוח על הגידול שלהם עלול להיות לא מספק. דגים הם מקור מרכזי למזהמים כגון דיוקסינים וחומרים דמויי דיוקסינים שקשורים בסיכון מוגבר לסוכרת, ומשבשים של המערכת האנדוקרינית (הוויסות ההורמונלי שלנו). דגים גדולים יחסית כמו סלמון וטונה, הם בעייתיים במיוחד כיוון שהם סופגים את המזהמים הנמצאים בבשרם של הדגים הקטנים יותר, מהם הם ניזונים (תופעת ההצטברות הביולוגית).

אז למה מרבית משרדי הבריאות והדיאטניות בכל זאת ממליצים על צריכת דגים? שתי סיבות עיקריות:

  1. ההשוואה הבריאותית היא לסוגי מזון אחרים מהחי. כשמשווים דגים לחלבון מהצומח התמונה משתנה – ואנחנו מגלים שתזונה ללא מוצרים מהחי היא בעלת יתרונות גדולים יותר במניעת מחלות לב ותמותה.
  2. תעשיית הדגים עברה ועדיין עוברת שינוי דרמטי בעשרים שנה האחרונות. בגלל שבני האדם צדו ורוקנו את אזורי הגידול של דגים, כיום מרבית הדגים שישראלים אוכלים מגיעים מכלובי דגים ובריכות דגים וזה משפיע דרמטית על ההרכב התזונתי שלהם (היחס בין אומגה 6 לאומגה 3 בדגי סלמון למשל, עלה פי 10 ואילו כמות השומן הרווי והשומן הכללי עלתה פי 2). יקח עוד שנים רבות עד שנבין האם ההמלצות התזונתיות בכלל רלוונטיות לדגי בריכה ודגי כלובים, בעוד שהיתרונות של תזונה מבוססת צומח כבר ברורים לנו.

רוצים לנסות טבעונות בחינם?

לינקים מומלצים – אומגה 3 ומתכונים צמחיים מדהימים